גז"ד לתושב טמרה, שהורשע בהכנת סם הירואין, החזקתו שלא לצריכה עצמית ועוד

בעניינו של נאשם 1 בלבד

הנאשם 1, (שיקרא להלן גם כן " הנאשם"), הובא לדין ביחד עם שני נאשמים אחרים, (להלן " האחרים"), שדינם נגזר בנפרד. הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירות של הכנת סם מסוכן, עבירה לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים [ נ"ח ], התשל"ג - 1973, (להלן "הפקודה"), החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7 (א) בצירף ס"ק (ג) רישא לפקודה, החזקת כלים ללא היתר, עבירה על סעיף 10 רישא לפקודה והחזקה בחצרים עבירה בניגוד לסעיף 9 (א) לפקודה.

ואלו הן העובדות שצריכות לעניין

ביום 13.12.07, רכש הנאשם מאחר סם מסוכן מסוג הרואין בעלות של 3,000 ש"ח וביחד עם סם זה קיבל הנאשם חומר נוסף מסוג נבט המשמש לדילול סם ההרואין לצורכי השימוש בו. 

ביום 1.1.08 בשעות המקודמות מאוד בבוקר (שעה 02:05), הגיעו האחרים לביתו של הנאשם במטרה להשתמש בסם הנ"ל. האחרים סייעו בידי הנאשם להכינו לשימוש בכך שערבובו אותו עם הנבט וחלקו אותו לשקיות קטנות כשכל שקית הכילה 4 גרם סם מסוג הרואין.

עוד נטען בכתב האישום כי הנאשם החזיק בביתו שקיות שהכילו 51.67 גרםנטו של סם מסוג הרואין, שלא לשימושו העצמי, משקל אלקטרוני לשקילת הסם, שקיות, מצית ומספריים לאריזת הסם.

כל הפריטים הנ"ל הוחזקו ללא היתר כדין.

כאן המקום לציין כי האחרים הורשעו עפ"י הודאתם לאחר תיקון כתב האישום בהחזקת סם לצריכה עצמית ונידונו לעונש מאסר בפועל של 6 חודשים ומאסר על תנאי כמפורט בגזר הדין.

טענות הצדדים בערעור

טענות המאשימה

המאשימה טוענת כי הנאשם הורשע בעבירות חמורות, עברו הפלילי מכביד הכולל הרשעות בעבירות אלימות וסמים ואף ריצה בעבר עונשי מאסר בפועל - ראו ת/4. המאשימה טענה עוד כי מעגל נפגעי הסמים אינו מצטמצם למכורים לסם אלא נזקיו מגיעים לכלל הציבור. המכורים פוגעים ברכוש הציבור בדרכים שונות ואף פוגעים בו פיזית על ידי האלימות שנוקטים בה בדרך כלל.

המדובר בכמות גדולה של סם שהוכנה להפצה וחולקה לשקיות. הנאשם החזיק כלים וסם מהסוג הקשה שלא בכדי נקרא "סם המוות הלבן", שלא לצריכה עצמית.

בימ"ש מצווה להילחם בנגע הסמים ולהטיל עונשים מרתיעים ובמסגרתו הוא נתבקש להכריז על הנאשם כסוחר סמים ולחלט את הכספים שנתפסו.

המאשימה הפנתה לפסיקה שבה הענישה נעה בין 3 וחצי שנות מאסר ל- 6 שנות מאסר ובסופו של יום עתרה המאשימה להשית על הנאשם את העונשים הבאים: עונש מאסר בפועל ממושך ומרתיע, עונש מאסר מותנה ומרתיע, גם כן, קנס שיפגע בכיסו של הנאשם כי הוא היה אמור להשיג רווח כלכלי ומשמעותי מהסמים, פסילה מלנהוג או להחזיק רישיון נהיגה הן פסילה ממשית והן פסילה מותנת.

טענות ב"כ הנאשם

הסנגור ביקש מבית המשפט שלא לאמץ את הענישה שהובאה בפסיקה שהגישה המאשימה כי נסיבות המקרה אינן דומות לנסיבות של אותם פסקי דין. ההבדל בין הנאשם לבין האחרים אינו מהותי. לשניהם יוחסו אותן עובדות וההבדל היחיד ביניהם התמקד בהוראות החוק בלבד. שלושתם הודו עם מעצרם והודו מייד בפתח משפטם לאחר תיקון כתב האישום.

לטעמו של הסנגור אין ליצור אבחנה ביניהם, וכל אבחנה שתעשה תהיה מלאכותית במהותה. על כן, יש להחיל בעניינו של הנאשם את כלל אחידות הענישה תוך שהוא מפנה לפסיקה ענפה ומרובה.

הנאשם נטל אחריות, נשוי לשתי נשים שסובלות מבעיות רפואיות כמפורט ב- נ/ 2 ו- נ/3. הנאשם מבקש להשתקם ולכן יש לתת לו את ההזדמנות לה הוא שואף.

לדעת הסנגור אין כל תועלת להכרזת הנאשם כסוחר סמים והבקשה אינה עולה בקנה אחד עם  רוח הוראת סעיף 36א לפקודה. מה גם אשתו ז'נא משכה באותו יום את כספי קצבת הביטוח הלאומי, על כן, יש להחזיר לה כספים אלו. עוד ביקש הסנגור לנהוג בנאשם במידה שווה לזו בה נקט כלפי האחרים ככל שהדבר נוגע לעונשי הפסילה ומכאן שיש להסתפק בתקופת המעצר עד כה.

הנאשם בפנותו לבית המשפט ביקש לאפשר לו להשתקם ולהקל בדינו כי הוא נשוי לשתי נשים, אמו מבוגרת וזקוקה לעזרה וסיוע.

דיון והכרעה